היא שבה לתעלוליה הישנים

יש לי סטייה קטנה. בכל קיץ, בדיוק בשיא החום, כשהשמש מלהטת והטמפרטורה היא 32 מעלות בצל, אני מרגישה צורך לרכוש מעיל, או לפחות איזה ז'קט עבה ומחמם לחורף. אני לא יודעת למה, וזה הכי לא הגיוני בעולם, אבל זה כבר נהיה קטע כזה שבסביבות אוגוסט-ספטמבר אני מוסיפה למלתחה פריט חדש ועבה, מקולקציית הסתיו שזה עתה הגיעה לחנויות. השנה זה קרה אפילו מוקדם יותר (בגלל שכל הקולקציות יוצאות השנה מוקדם מהרגיל, מה שמצוין ביותר עבורנו הצרכנים כי מכירות סוף העונה יוצאות בעיתוי טוב) - עדיין לא אוגוסט ואני כבר אוחזת במעיל שבמקרה הטוב אוכל להתחמם בו בעוד 4 חודשים:



הוא נקנה ברשת שמתחילה באות ז' ומתחרזת עם "שרה", וזו היתה פשוט אהבה ממבט ראשון. כזה במבי של מעיל, והכי מקסימים בו הם שרוולי הפעמון/טוליפ, והכיווצים הקטנטנים מתחת לשורת הכפתורים. בקיצור, לא יכולתי להשאיר אותו בחנות, כזה מתוקי וגלמוד (בין כל פריטי הסייל), וזה התאים לי למסורת הקיצית ההזויה שפיתחתי. ואם אנו כבר מדברים על מעילים, מה צופן לנו החורף ? הנה אסופה של מעילים שהכי עשו לי את זה מבין הקולקציות לסתיו הקרוב:


מימין: ברברי פרורסום, מוסקינו (אח, על זה אני מדברת!!), מת'יו וויליאמסון (התמונות לקוחות מ-Style.com)

האמת, רוב הקולקציות לסתיו הקרוב לא הפילו אותי, והיה לי די קשה למצוא מעילים שממש הרטיטו את ליבי. המוצלחות ביותר מבין התצוגות, לדעתי, היו של גוצ'י (כבר דיברתי על זה פה), מוסקינו ומת'יו וויליאמסון , על כל קולקציותיו (הכוונה למותג שלו ולעיצובים שלו עבור בית Pucci). אני ממליצה לכם לבדוק כאן וכאן, ולראות אלו עיצובים נהדרים יש לבחור הזה. והמעיל שהתחבב עלי ביותר:


Pucci f/w 2008 (התמונה לקוחה מ-Style.com)

ועוד בענייני מעילים, טרנד רציני שמסתמן החורף הוא מראה ה-Yeti, דהיינו, כמה שיותר שעיר ופרוותי ככה יותר טוב. אין מעצב שלא עשה את הווריאציה שלו לטרנד הזה ,כשמכתיבי הטון העיקריים הם דולצ'ה וגבאנה. אנחנו הולכים לראות את זה המון, ואפילו קלטתי השבוע כבר אחד כזה בחנות בקניון (סוריאליסטי לחלוטין בקיץ הישראלי):


מימין: מוסקינו, סוניה ריקייל, דולצ'ה וגבאנה (התמונות לקוחות מ-Style.com)

למזלי, כבר השגתי לי משהו בסגנון בחורף שעבר, במחיר מעולה ביותר במכירות סוף העונה ב"משביר לצרכן" (כן כן!):



וכמו כן, נראה שהשכפ"צים (למישהו יש מילה יותר טובה ל-gilet בעברית?) יהיו חזקים ביותר בימי הקור שיבואו עלינו לטובה:


מימין: בלומרין, פוצ'י, ז'יבנשי, מת'יו וויליאמסון (התמונות לקוחות מ-Style.com)

אז זה היה הדיווח מאנטארקטיקה, בינתיים אני חוזרת לגופיות ולמכנסיים הקצרים ומדי פעם מגניבה מבטים אל המעילון המתוק שבארון, בתקווה לימים קרירים יותר...

*** ועוד קטנה לפני סיום: עשו עלי כתבה באתר המצוין "פאשיוניסטה - מדריך לאופנה עילית". מי שלא מכיר את האתר מוזמן כמובן לגלוש אליו במיידי, וגם אפשר לקרוא עוד קצת עלי.

לילה טוב!

Read More

טעינת מצברים

אפשר לומר שציון ממחיש היטב את הרגשתי בימים האחרונים. אני ש-פ-ו-כ-ה! השמחה של סיום הסמסטר התחלפה בתחושת מותשות גדולה + בעיה בריאותית שצצה בתחילת שבוע שעבר ומאחר ולא היה לי זמן אליה היא חזרה ובענק ביום החופש הרשמי הראשון (ולא איפשרה לי להתעלם הפעם...). אז אני מנסה להתאושש ולאגור כוחות מחדש. הייתי מעדיפה לעשות זאת תוך כדי לגימת משקה מכוס קוקטייל עם מטריה על חוף בקריביים, אך אני נאלצת להסתפק בישיבה בביתי הקט שבחיפה (מקום לא פחות אקזוטי מהקריביים) ובלמידה למבחן ב"אמנות אטרוסקית" שיש לי מחרתיים. מבטיחה לחזור בקרוב בכוחות מחודשים! בינתיים, הנה משהו קטן מ-MSN בידור ששיעשע אותי היום.

רק בריאות!

Read More

המצולמת הראשונה שלי!

היום היה היום האחרון ללימודים (הפרונטליים) ובאופן טכני סיימתי את התואר... הידד לי ! עקב כך, היה לי ברור שדברים שלא אעשה היום לא ייצא לי יותר לעשותם. מזה חודשיים אני "עוקבת" אחר שתי גברות מקסימות שנוכחות בקורס "הרנסנס הגרמני" שאני לוקחת במסגרת לימודי תולדות האמנות. הקורסים של תולדות האמנות לרוב פתוחים לקהל הרחב ואנו הסטודנטים הצעירים חולקים את הספסלים עם מה שמכונה "שומעים חופשיים". מדובר באנשים מבוגרים יותר, לרוב בפנסיה, שמאז ומתמיד התעניינו באמנות וכעת, כשיש להם פנאי, הם נהנים לשמוע הרצאות ולנכוח בקורסים (אני תמיד צוחקת שבקורסים של 'תולדות' יש אנשים בגילאי 9 עד 99...). אז הנה אחת הנשים שמצאה חן בעיני מאוד, ושמה סשה:

על סשה 'נדלקתי' כבר מזמן, מאז שהיא הפציעה לאחד השיעורים בשמלת משבצות סופר מדליקה. והרי אתם יודעים כמה אני אוהבת משבצות... עכשיו כשאני חושבת על זה, בסמסטר שעבר היא היתה איתי בקורס נוסף ("מרסל דושאן ואמנות הדאדא" - אחלה קורס!), ובימי החורף היא נטתה יותר למראה המחוייט עם חולצה מכופתרת ומעליה ז'קט בסגנון גברי - שיק! בקיצור, היום העזתי לגשת אליה, כי ידעתי שאם לא היום זה לא יקרה לעולם, והחמאתי לה על הלבוש שמצא חן בעיני. היא צחקה ואמרה שממש אין לה מושג באופנה, ושהיא לא פוטוגנית (אני חולקת על זה...) אבל היתה חברה'מנית מספיק וניאותה להצטלם:

אז איך תשיגי את המראה של סשה?

• שמלה מקסיקנית - H&M (זו תמונה ששמרתי מהאביב, לא נראה לי שהשמלה נמצאת עוד באתר. השמלה של סשה, לעומת זאת, היא מקסיקנית אותנטית ונקנתה בשוק במקסיקו "לפני הרבה שנים").
• סנדלי גלדיאטור שטוחים - ניין ווסט (מצטערת שאני "חופרת" לכם עם ניין ווסט, פשוט הרבה פעמים הם מהווים לי דוגמה טובה לאילוסטרציה, וחשוב לי לציין מאין התמונות לקוחות). הסנדלים של סשה הם כמובן ב"סגנון" הזה.
• ולסיום, נראה לי שהמרכיב הכי חשוב במראה הנונשלנטי והקייצי הזה הוא הגישה החיובית והקלילות!

מיותר לציין שדאגתי לקחת מסשה את מספר הטלפון שלה ואולי אעשה איזה פוסט נוסף ומורחב יותר של מלתחתה המעניינת. רציתי לצלם עוד גברת שיקית בשם אסתר, אבל היא קצת התביישה - חבל!

אז שיהיה ערב נעים, כל הכבוד לסשה על הרוח הספורטיבית, וברכות לכל הסטודנטים שסיימו את השנה!

Read More

מי אמר מגפוני מארק ג'ייקובס ולא קיבל?

מחר אני מסיימת ללמוד! לפחות, מסיימת להגיע לקורסים - נשארו עוד מבחנים ועבודות לכתוב. הייתי בטוחה שאהיה כבר באקסטזה מהעניין הזה, אבל משום מה המצברוח לא כזה היי כמו שחשבתי. אולי זה בגלל שאני כבר מותשת לחלוטין מהרדיפה המטורפת אחרי המטלות שהתרחשה במשך כל הסמסטר האחרון, ואולי זה גם בגלל שהתנחלו עלי כמה ווירוסי קיץ. אתמול בלילה התעוררתי בשעה ארבע לפנות בוקר (מאוד לא אופייני לי להתעורר סתם כך מתוך שינה! זה בדרך כלל סימן שמשהו באמת לא בסדר...). התעוררתי כי הרגשתי לא טוב, ומשום מה גם היתה לי בעיה להירדם שוב. ניסיתי לראות טלויזיה ונפלתי על סרט בערוץ 8 שעסק בתהליך היקברות העיר פומפיי תחת האפר הגעשי והלבה שהתפרצה מהר ווזוב. האמת - זה היה אחלה סרט, אבל הוא עשה לי הרגשה עוד יותר לא טובה (note to self: לא לצפות בסרטי אסונות כשאת חולה). במצוקתי, פניתי ל"שואב האבק של הזמן", הטוב ביותר שקיים בשטח לדעתי, שידעתי שיעביר לי את השעות במהרה עד השעה 7:30 (בה אוכל לסור לרופא ולמצוא מזור למיחושי). אני מדברת כמובן על האינטרנט. הזמן מול המסך חלף ביעף, עם כל הבלוגריות ואתרי האופנה האהובים עלי. במהלך הגלישה נתקלתי במגפונים האלה מבית ניין ווסט:


מימין: מגפוני marc by marc jacobs, מגפוני nine west

אני מתכוונת לזוג שמשמאל. הזוג הימני הוא כפי שאתם בוודאי יודעים מגפוני marc by marc jacobs, שכפי הנראה לכל הבלוגריות (חוץ ממני... אני מיוחדת!) יש אותם, ואפילו שני זוגות - כולל זה שבגירסת הזמש. אני חושבת שהדגם של ניין ווסט הוא חיקוי חביב ביותר, ואלטרנטיבה נאה עבור מי שאין לו 450 דולר להוציא על זוג נעלי המעצבים (אגב, מדובר על דגם של מארק ג'ייקובס שנחשב כבר ישן וקצת קשה להשיג אותו, אבל אם מתאמצים אפשר...). ותרשו לי להתנבא ולומר שהדגם הזה של ניין ווסט, שנקרא Cuzza הולך להצליח יפה מאוד, משהו בסגנון דגם Heech, ש-ל-כ-ו-ל-ם (גם לי, אני לא מיוחדת!) יש אותו, ולפי ההנחה הדי קטנה שיש עליו באתר של הרשת, עושה רושם שנמכר טוב מאוד. אגב, ל-Forever21 יש חיקוי ממש זהה וזול לדגם סנדלי הגלדיאטור-על-עקב האלה:

מימין: סנדלי ניין ווסט, החיקוי של forever21.

אבל עזבו אתכם מסנדלים, אם כבר אנחנו בקטע של מגפונים, והמבט אל הסתיו והחורף, הנה כמה מגפונים שכבשו את ליבי. אני מחבבת בייחוד מגפוני זמש עם חרטום מעוגל. כמו למשל אלה של Fendi:


התמונה לקוחה מ-Net A Porter

האמת שהחרטום של אלה נוטה קצת לכיוון השפיצי (ושפיץ אצלי זה אסור בתכלית האיסור!!!), אבל זה שפיצי-מעוגל אז נסלח להם... והנה עוד זוג, ממש כובש, מבית Coclico (??):


התמונה לקוחה מ-shopbop.com

לזוג מסוג כזה ממש לא הייתי מתנגדת. זה מאוד מזכיר לי תמונות שהורדתי בחורף מבלוג ה-street wear הספרדי chic too chic. הצלם מצא ברחוב שלוש עלמות חן חמודות, ומכל התמונה הזו אני הכי התלהבתי ממגפוני הזמש המעוגלים והמתקתקים של הבחורה במעיל הוורוד:


התמונות לקוחות מ-Chic too Chic

שיהיה יום טוב ובריא!

Read More

טופ - שוק (shock) !!

אני בנאדם חלש אופי! ראיתי את הז'קט הזה בטופשופ ולא יכולתי שלא לחטוף אותו, על אף מחירו הלא סביר בעליל (אני מתביישת לספר). למזלי קיבלתי אותו כמתנת סיום הלימודים מאמא, ואני מצדיקה את הקנייה בזה שאני הולכת ללבוש אותו המון (כשיתחיל להיות קצת יותר קריר, כמובן...):

יש משהו בז'קט שתפור היטב ויושב בול, שפשוט מקסים וכובש אותי, וכשאני מוצאת משהו שמתאים לי "כמו כפפה ליד" קשה לי מאוד לעמוד בפיתוי. אולי זה שרידי מטענים וטראומות מפעם, כשהייתי ממש קטנה וכחושה ותמיד היה צריך לתקן ולהצר כי הכל היה גדול עלי. אבל אל תדאגו, אני מפצה על העבר ובגדול... בקיצור, אני מתה על ז'קטים, בייחוד כאלה שמגיעים לי בדיוק לגובה המותן (מחמיא לנמוכות) ובטח כאלה עם דיטיילים, ומשבצות[!!] (המשבצות היו "הקש ששבר את גב הגמל" וממש לא איפשרו לי לסרב...)



אז מה הולך בטופ שופ שבקניון רמת אביב? כשאני ביקרתי בה, החנות היתה די מלאה בקונות, ומלבד בנות עשרה צפונבוניות הסתובבה לה בין הקולבים גם נאווה ברק (שאגב, נראית רעננה וחמודה מאוד במציאות) - זה מחזק את מסקנתי שרק מי שקיבלה בוכטייה בהסכם גירושין מאהוד ברק יכולה לקנות שם באופן קבוע... בתמימותי חשבתי שיהיו הנחות כי אנחנו הרי בלב ליבה של עונת הסיילים וגם השלט שבחלון הראווה הצביע על כך. אבל... שום דבר לא היה בסייל!! היה שם רק קולב אחד במעמקי החנות, שהיו תלויים עליו מספר די מועט של פריטים בהנחה. זה הכל! כמו כן, יש להם איזו פינה מוזרה בחנות, שמעליה כתוב: "Buy now or regret later". הקולב הזה עמוס בפריטים בודדים שונים, והאינסטינקט הראשוני מהמראה שלו ומהכיתוב שמעליו הוא שהפריטים האלה באיזושהיא הנחה (בסגנון מדף עודפים או משהו כזה). אבל, שום הנחה ושום בטיח. מדובר, לפי מה שאמרה לי אחת המוכרות, בפריטים בודדים - מידה אחרונה שנשארה מדגם מסוים. בווווו... די מאכזב (מבחינת ההנחות. בהתייחס לפן העיצובי - רוב הפריטים היו לדעתי מקסימים ביותר). הנה עוד כמה דברים יפים שהיו בחנות ונשארו שם:


התמונות לקוחות מ-Topshop.com

הז'קט המקסים במרכז הוא פריט שכבר לא נמצא באתר (אך נמצא בחנות בקניון רמת אביב), הורדתי את תמונתו לפני כמה חודשים כי מאוד התלהבתי. הוא חלק מהליין של "קייט מוס לטופשופ" ומחירו בישראל, תחזיקו חזק, 999 ש"ח... זה מחיר בידיוני לחלוטין עבור ז'קט כותנה קצרצר. והמסקנה היא אחת: כדאי להגיע לטופשופ רק כאשר החנות כולה בהנחה (ומתי זה בדיוק קורה?) או שבעצם עדיף כבר לנסוע ללונדון - גם יש יותר מבחר וגם אפשר ללכת אחרי השופינג ל'טייט מודרן' ולמוזיאון 'ויקטוריה ואלברט'. בכל מקרה, אני עדיין נהנית להגיע לחנות ברמת אביב בערך פעמיים בשנה (לא יותר, אסור!), לחטוף את השוק שלי, לדגום פריט אחד ולהמשיך לערוג לרשת הבריטית המשובחת הזו באמצעות האינטרנט.

ואם בז'קטים עסקינן, הנה עוד תמונה שנתקלתי בה לפני כחודש-חודשיים:

התמונה לקוחה מ-face hunter

אח, הז'קט מהמם והבחורה הזאת סופר מגניבה עם החולצה ה"חצי מסודרת-חצי מרושלת". כל הכבוד למי שיכולה להתלבש ככה ולא להיראות מתלהבת או מתאמצת!

Read More

בחתיכה אחת

ראיתי לאחרונה את התמונה הזו של סלמה בלייר המגניבה, שלבשה את האוברול הנ"ל בניו-יורק. מה אתם אומרים? נראה לי שזה מסוג הפריטים שאו שאתה אוהב או שונא, ובטח יש הרבה אנשים שיחשבו שזה נראה מוזר. אני דווקא אהבתי, לאור השרוולים הפופיים והמצויצים. אבל... מה בדיוק הולך שם קצת מעל המפשעה ?? האם זה חריץ בבד ? זה אוברול קשירה שנראה כאילו חלק אחד שלו לא בדיוק מכסה את השני. מוזר ביותר... ועוד באיזור המפשעה?! לא איזור שהיית רוצה לחשוף בפומבי, ולמשוך אליו תשומת לב (אלא אם כן את בריטני ספירס, שאוהבת לנפנף בפונאני שלה ולהציג לראווה את מבושיה בכל הזדמנות). בקיצור, האוברול מדליק מאוד לדעתי, רק חבל שהיא לא עברה אצל התופר לפני הפרמיירה והוסיפה שם חתיכת בד או בטנה קטנה מלמטה כי החריץ הזה ממש מטריד..
אפרופו מה שסלמה לובשת, איך אפשר להתעלם מהטרנד הקייצי הזה, שנקרא לו "אוברול קצר", וכל הגולשים שביניכם בטח כבר נתקלו בו בשמות Jumpsuit, Romper, ו-Onesie. גילוי נאות, אין ברשותי אחד כזה, כלומר עוד לא... עדיין לא יצא לי להיתקל באוברול קצרצר ראוי (לא פנים אל פנים, לפחות), אבל זה נראה לי טרנד מצוין שמתאים בול לימים הלוהטים והמהבילים, כמו היום, שבהם כל שכבה מיותרת. הנה כמה אוברולים נאים מ-shopbop:


מימין: dkny, anna sui, elizabeth & james

עוד אוברול סולידי ויפה, אם אנו כבר משתעשעים בפריטים שהם ממש לא בטווח המחירים הממוצע:


אוברול של Phillip lim, נעליים של Theory, שרשרת של Topshop

האוברולים החביבים עלי הם החלקים, שאפשר לאבזר אותם עם אקססוריז מעניינים כמו שרשרת הציפורים המדהימה הזאת של טופשופ (לא פלא שהיא כבר out of stock) + נעלי עקב, לטעמי גבוהות כמה שאפשר...
ניסיתי לחפש ברשת עוד אוברולים נחמדים וזולים, וכמובן שבדקתי ב-forever 21. לא מצאתי שם איזה אוברול מסעיר אבל התלהבתי מרענון הקולקציה ומפריטים נחמדים כמו קרדיגן ללא שרוולים, שאני מחפשת כבר הרבה זמן. השתעשעתי קצת (סטייל polyvore) וניסיתי ליצור אאוטפיט, שבדיעבד יצא מאוד מאוד בהשראת קולקציית הקיץ של Luella:


כל הפריטים הינם של forever21, מלבד הנעליים - nine west. התמונה מהקולקציה של Luella לקוחה מ-Style.com

ואם התחלתי בסלבריטאית, נסיים בעוד אחת, שגם בה נתקלתי לאחרונה וחיבבתי את מה שראיתי. אני מדברת על "נערת הילטון האחרת" או הצד הרגוע יותר של דוכסות הילטון או החברה השיקסע של דיוויד קצנברג. בקיצור, ניקי הילטון:

מה שבעיקר אהבתי הוא חצאית המיני מעור / דמוית העור והנעליים המעולות. הז'קט וגופיית הסבא לא ממש מרתקים אבל הם בדיוק התוספת הסולידית, הצמודה והחתיכית שדרושה כאן. לסיום תיק שאנל ביד ושוב, הנעליים האלה... נראה לי שראיתי משהו דומה במנגו, אבל אני חושבת שסגרתי את בסטת הנעליים לעונה הקרובה (פשוט אין לי מספיק כפות רגליים בשביל לנעול את כמויות הנעליים שמצטופפות לי בארון).
והנה תמונה שממש היממה אותי: אין כמו צבעים עזים ומשלימים (כחול וכתום ביחד - אדיר!), חגורת ניטים עבה ונעליים של margiela. תלבושת כזו ראויה למחיאות כפיים, וכל מילה מיותרת:


התמונה לקוחה מ-the sartorialist

לילה טוב!

Read More

מתחם גן החשמל. הציון: +A

אילוצ'קה, החנות שלך ממש ממוצ'קה... (התמונה לקוחה מ-Iluchka.com)

על אף העומס המטורף שאני נמצאת בו כעת הצלחתי למצוא במקרה חור בלו"ז שאפשר לי קפיצה לת"א. התחלתי את הביקור במתחם גן החשמל, המאגד באיזור אחד קטן מבחר חנויות של מעצבים ישראלים. אני מתה לפרגן למעצבים ישראליים. באמת. ובתור ישראלית פטריוטית גאה (כן, יש כאלה) הייתי שמחה מאוד שהארון שלי יהיה מלא במותגים ישראליים במקום בזארה ומנגו. אבל מה לעשות שהם עושים לי את החיים קצת קשים... (וגם, לפי מה שידוע לי, החיים שלהם לא קלים, ולהיות מעצב אופנה בארץ זה לא דבר לא פשוט בכלל). בכל מקרה, עברתי כמה חנויות מעצבים חביבות ואז הגעתי לאילוצ'קה (לבונטין 19). אילוצ'קה המפורסמת, שאין החודש אדם אחד שכותב על אופנה, שלא הזכיר את שמה. ביום ביקורי בחנות נראה לי שאילוצ'קה (אילנה ברונשטיין) היתה בכלל בספרד, בתערוכת ברד אנד באטר. בזמן שהיא ייצגה אותנו בכבוד, אני ריחרחתי בכל פינה בחנות המהממת והחמדמדה שלה, ניסיתי בערך כל פריט אפשרי ותיזזתי את המוכרת החביבה (שהיא אגב הדוגמנית שמציגה את הקולקציה באתר [או מישהי ממש דומה לה]. מגניב, לגמרי עיצוב טוטאלי...) החנות היתה כל מה שציפיתי ממנה, ואף יותר, והבגדים מקסימים ומעניינים. למרבה הצער, אף פריט לא התאים לי בול, ומאחר והמחירים היו קצת יותר ממה שאני רגילה להוציא על חצאית או חולצה הייתי חייבת להרגיש שהפריט הוא פיקס עלי ויצדיק את המחיר. בסופו של דבר לא יצא לי לקנות כלום, אבל אני חייבת לציין שנהניתי מאוד מהחנות, מהעיצוב ומהאסתטיקה.

אחרי סיום השיטוטים, התברר לי שהחנות היחידה שפירנסתי במתחם היתה החנות השווה +A (ברזילי 7). חלון הראווה עם השמלה המרהיבה בכחול מלכותי וסנדלי הגלדיאטור בגובה הברך כבר בישר טובות, וההמשך לא נפל מכך. מדובר בחנות גדולה, עם מבחר פריטים גדול מאוד - בעיקר שמלות אבל לא רק, יש גם נעליים מפתיעות ואקססוריז. הייתי כמו ילדה בחנות ממתקים ואני חושבת שניסיתי איזה 7 שמלות שונות. חלק התאימו לי יותר וחלק פחות (מזל) אבל כולן היו מעניינות ומיוחדות. בירור עם הבעלים העלה שמדובר בייבוא של פריטים מחו"ל, ובמובן הזה החנות מזכירה קצת את "קאלה", אם כי רק בהיבט של הייבוא ובטווח המחירים. מבחינת הסגנון, זה ממש לא העתק של קאלה. אם בקאלה מדובר על פריטים בכיוון וינטג'י ובוהמייני , ב-+A יותר נוטים לכיוון המלוטש והגלאמורי. אגב, התברר לי שיש להם עוד חנות ברחוב שינקין (וגם אחת בדיזנגוף), אם כי זו קטנה יותר. כשחלפתי ביעף על פני החנות השינקינאית בדרכי לדיזנגוף סנטר שמתי לב שמדובר באותה חנות, אך משום מה היה נראה לי שלא בטוח שהייתי טורחת בכלל להיכנס לזו. החנות ברח' ברזילי משכה אותי הרבה יותר מסיבה כלשהי (אולי זה הגודל, אולי חלון הראווה, ואולי ההקשר הכללי, כלומר הרחוב והמתחם שהחנות נמצאת בו. סתם נקודה מעניינת למחשבה...) בכל מקרה, שווה ביקור בהחלט. ומה יצא לנו משם:

(ציון חזר להצטלם!)

שמלה סגולה במראה כפרי משהו, ועם בד שהוא טיפה'לה מבריק ומקסים (לא ממש עבר בצילום). זוהי שמלת קיץ כיפית לימי החום. מבט על החלק העליון של השמלה:

אהבתי את הכתפיות העבות וכמו כן, אני שונאת מחשופים עמוקים (טעם אישי), לכן שמלה כזו מתאימה לרצונותי. ואת השמלה השניה, שהיא השוס היותר גדול, כפי הנראה אלבש לחתונה משפחתית שתיערך בקרוב:

שמלה שחורה מבד סאטני שכזה, לא נצמדת לגוף (אהבתי!), די קצרצרה, וכמובן, עניין הציוצים: עיטור של מעין עלים מסביב לצווארון, שנותן תחושה תלת מימדית ומוסיף עניין .

אגב, אני מתכוונת לאבזר את השמלה בקלאץ' הפרנזים הזה שנרכש במכירות סוף העונה במנגו:

מה עוד היה לנו בביקור ? ניסיתי להספיק כמה שיותר וכמובן שביקור בת"א בלי דיזנגוף סנטר זה כמו לאכול המבורגר בלי לחמנייה. אז עשיתי את הסנטר בוויש מהיר... (כי רציתי להספיק לרכבת הישירה). כמובן שלא פסחתי על אמריקן אפרל (הם מרוויחים ממני לא רע לאחרונה). הפעם קניתי את שמלת המיני שחור-לבן שכבר כתבתי עליה פה. כשבאתי לשלם התרחשה הרוטינה הרגילה שלי באמריקן אפרל. תמיד, אבל תמיד, אני "נתקעת" אחרי איזו סלבריטאית שמעמיסה ומעמיסה ומעכבת את התור. בפעם שעברה זאת היתה נטע גרטי שרצתה להשתמש בכרטיס מתנה, ומאחר והיתה בעיה במחשב שלהם, הכרטיס לא עבר וכולם חיכו אחריה המון המון זמן. הפעם היו אלה מאיה דגן ודנה מודן, שכפי הנראה היו בבולמוס קניות היסטרי (לא הייתי מתנגדת להצטרף אליהן). במאמר מוסגר, תסלחו לי בבקשה על כל ה"נרעשות" הזו מהסלבריטאים - אני חיפאית, מהפרובינציה. מותר לי... אגב, סוף סוף הבנתי על מה יש לקנא בסלבריטאיות: כל הבחורות הנ"ל שהזכרתי ביקשו מהמוכרת חשבונית שבה ייכתב "בגדי עבודה" (מאיה דגן) או: "בגדים לצילומים" (נטע גרטי). סחתיין, גם אני לא הייתי מתנגדת לאחוז במקצוע שיאפשר לי לקבל החזרי מס על שופינג...
סופ"ש נעים ורגוע!

Read More

כל כך מתוק שבא לי לשים עליו סרט

שמלה - Zac Posen (נט א פורטר), מגפיים - Moschino Cheap and Chic (שופ בופ), קרדיגן - Topshop (סטייל פיינדר), שרשרת - dollydagger, עגילים - Rachel Leigh (שופ בופ)

הוא חמוד, הוא מתקתק, הוא ילדותי (אפילו תינוקי), הוא girly, הוא מצויץ. הוא כבש את עולם האופנה בסערה, בערך כמו טרנד הכוכבים, והוגדר כאביזר שיער חובה על פי הסדרה "Gossip Girl" (ניסיתי לבדוק כמה סרטי שיער מתחלפים בכל פרק ופשוט לא הצלחתי לעקוב...) - הסרט. בתור מי שיש לה חיבה לציוצים, אתם בטח יכולים לנחש שנשביתי בקסמי הטרנד, אם כי יש ברשותי רק חולצה אחת עם סרט (בינוני עד גדול) המתנוסס בחזיתה. בכל זאת, לא כדאי להגזים עם זה, על מנת לא להיראות כמו ילדה מפונפנת בת 5 בתחרות Little Miss USA...

חלומות מתוקים!

Read More

בגדים בהווה ותוכניות לעתיד

מצטערת על דממת האלחוט הקצרה... אני שואפת לעשות כמה שיותר פוסטים, אבל לאחרונה אני ממש מרגישה את הלחץ של להיות סטודנטית-בשנה-האחרונה-שגם-עובדת-למחייתה-וגם-מנהלת-בלוג (שכרגע לא מפרנס אותה בשום צורה שהיא וגורם לה רק לקנות יותר ויותר בגדים...). בכל מקרה, הסופ"ש שלי היה עמוס וקצר. קודם כל החתונה הכיפית והמדהימה של תותי (הכלה, אגב, לבשה שמלה מקסימה-מקסימה של ליכטנשטט. יפה...) ויניב שנהניתי בה מאוד אך לצערי הייתי צריכה לקום למחרת בבוקר די מוקדם. אחרי חובותי הלימודיות בבוקר יום שישי העברתי את שאר היום בעיקר בשינה כדי להשלים שעות. ואתמול הייתי צריכה להכין רפרט שהעברתי היום בבוקר. ומה לבשתי היום לרפרט?

החלטתי "לדפוק הופעה" (יחסית להופעה הממוצעת האופיינית לאוניברסיטת חיפה), אז שלפתי מהארון את ז'קט זארה האהוב עלי. אמנם זה ז'קט ארוך, ולא כדאי לנמוכצ'יקית כמוני כזה אורך, אבל הוא כל כך מקסים בעיני, מלא דיטיילס וגם נשבעתי לעצמי שאלבש אותו רק בשילוב עם עקבים גבוהים. אז זה בסדר... אני חולת ז'קטים ולבוש בשכבות באופן כללי, ולצערי אנחנו חיים באקלים שלא מאפשר רוב השנה ללבוש הרבה שכבות, אבל בכל זאת הצלחתי למצוא ז'קט בלי שרוולים שממלא את השאיפות ועומד במגבלות החום...

בכל מקרה, הבלוג הזה נהיה ממש מגלומאני לאחרונה... ויש כמה דברים שאני רוצה לדון בהם (מעבר ל"מה לבשתי היום"). אני שואפת לבקר בקרוב במתחם גן החשמל בתל אביב ולראות מה מתרחש שם בימים אלה - כשאעשה זאת מבטיחה לעדכן. כמו כן, נהיה לי חשק אדיר לנסוע לארה"ב, ובאופן ספציפי לניו-יורק ולוושינגטון DC. אשתדל לכתוב פוסט בעניין - ארה"ב זה יחסי אהבה שנאה מבחינתי וזה נושא טעון (בכל פעם שאני נוסעת לשם אני בסופו של דבר מקללת את המדינה הזאת, אבל אחרי חצי שנה בא לי לנסוע שוב...). כמו כן, יש לי כבר תוכנית אמנותית ושופינגית מפורטת לטיול כזה, אם ייצא השנה, שגורמת לי אפילו לשקול את העלייה ברגליים משקשקות למטוס. יש לציין בהקשר זה שאני מבועתת מטיסות (ועם זאת טסה לא מעט וסובלת בטירוף תוך כדי), ורק הרעיון של להיות במטוס 10-11 שעות רצוף גורם לי לרצות לבטל הכל ולשכוח מזה. בכל מקרה גם אם לא אסע, אפשר לדבר על מה הייתי רוצה לעשות שם ואולי מישהו אחר, שמטוסים גורמים לו קצת פחות פיק ברכיים, יקבל השראה ויממש. בקיצור, יש למה לצפות... לסיום עוד תמונת תקריב של הדיטיילס בז'קט שכבשו את ליבי:

יום נעים ונטול חרדות!

Read More

חתונתותי*

*ויניב. חברתי תותי התחתנה הערב עם בחיר ליבה (מזה שנים רבות) יניב, והשמחה היתה גדולה. הבטחתי לצלם את השמלה שלבשתי לחתונה (שחשפתי אותה כאן לפני כמה שבועות רק ברמז) אז הנה היא:

השמלה מקאלה, וכשהחבר שלי אסף אותי הוא אמר: "יש כאן הרבה דיטיילס!" אכן, כמו שאני אוהבת, הרבה פרטים כדי שיהיה מעניין: בחלק העליון פאייטים קטנטנים, ובחלק התחתון שלוש שכבות של בד תחרתי עם עלים, מתחתיו בד ירקרק ומתחתיהם שכבת טול קטנטנה (טול! איזה כיף, אני מתה על טול...)

להשלמת המראה: שרשרת פנינים (מזויפות) ירקרקות שקניתי באמסטרדם לפני כמה שנים. זאת אחת הקניות הטובות: קניתי בשוק 3 שרשראות במחיר 5 יורו (סה"כ). כולן בצבעים שונים ומשמשות אותי מאוד.

ובנוסף, גרביונים של אמריקן אפרל (שהיו די יקרים, למען האמת) בצבע וורדרד ועם פס מאחור לאורך הרגל (סקסי מאמא!):

אני מקווה שאתם מצליחים לראות את הפס בתמונה. זה אלמנט קטן וכמעט לא מורגש, אבל אלו הדברים שמבחינתי עושים את ההופעה. הסנדלים הם "סנדלי הנסיכה" המוזהבים שלי, שנקנו בזארה לפני 4 שנים. האמת, לא לבשתי אותם יותר משלוש פעמים, אך אלו נעליים מקסימות ועדינות (וטוב שיש אותן בארון, כי אם אלה לא היו, אני לא יודעת מה הייתי נועלת הערב...) וגם הן היו בסדר גמור בחלק הריקודים של הערב. לסיום נעצתי בשערי פרח בד קטנטן (שנקנה בחבילה של פרחים זהים ב"פנאי לי"). במקור תיכננתי לעשות "זר יד" (corsage) מהפרחים המתוקים האלה, אך הייתי שקועה רוב היום במאמר, ולא הספקתי להיות יצירתית... בסופו של דבר החלטתי פשוט לנעוץ אחד בשיער ובאופן מפתיע הוא החזיק מעמד כל החתונה.

יש לי מחר שיעור על הבוקר (!!#^%$&$#&&) אז נסיים בזאת.

לילה טוב!

Read More

אפונה מהורהרת

אח, שלושה שבועות אחרונים של הסמסטר... מרגישים את הלחץ באוויר ? המרצים פתאום הבחינו בכך שהם לא יספיקו את כל מה שהם תיכננו ללמד והם מתחילים "לשתות" לנו מההפסקות. היום זה קרה לי פעמיים! @#%$#^%$&^ !!! חבר'ה, אולי תבינו שבגלל השביתה (שלכם!) עמד לרשותכם רק חצי מסמסטר רגיל. אז תרימו ידיים, זה ממילא תיכף נגמר. מה שהספקתם הספקתם, תנו לנו לפחות את 15 דקות ההפסקה שמגיעות לנו - בעיקר כדי שנספיק לעשות את ההליכה המפרכת מה"ראשי" ל"רב תכליתי". וחוץ מזוטות הלימודים, השבוע העסיקו את מוחי כל מיני מחשבות קצת כבדות, מעבר ל"הממ.. מה בא לי ללבוש היום". ולנושא המחשבות הכבדות מתקשר פרויקט סיום של בחור מוכשר משנקר, בשם מעין פרוינד. הוא יצר במסגרת לימודי תקשורת חזותית (=עיצוב גרפי) את הפרויקט "מלחמה - מדריך הישרדות" שלדעתי הוא מדויק ומצוין ואם לא יצא לכם להיחשף אליו עד כה אתם חייבים לראות.

לילה טוב ומחשבות קלילות!

Read More