6/13/08

אני עדיין בחיים



אני גמורה! מכירים את "חוק מרפי"? אז זהו, שכל הסמסטר שלי הוא "חוק מרפי" אחד גדול. זה הסמסטר האחרון, אבל כל מה שיכול להשתבש בו משתבש. כל מיני קורסים שחשבתי (ונאמר לי ע"י אחרים שכבר עשו אותם) שיהיו קלילים, התגלו כעמוסים ומלאי מטלות ואיכשהוא נתקעתי הסמסטר עם מרצים מעצבנים ביותר (אחד אחד) שנמצאים בקיבעון אנאלי חמור. אילו רק יכולתי להיות כמו ציון החתול, לנמנם חסרת דאגות ולהשתמש בספרים ככריות בלבד (אם כי אלו לא כריות כל כך נוחות...). אולם, אני חייבת לציין שחלק מהתשישות נובעת גם מדברים יותר נחמדים ולא רק מטלות לימודיות. אתמול נסעתי לת"א . בדרך כלל תל אביב אצלי זה די "קוויקי", אני מגיעה, מסתובבת כ-3 שעות במקומות שייעדתי לעצמי מראש ואז חוזרת צפונה, לפרובינציה. אתמול זה היה ביקור ארוך, שכלל פגישה עם חברים ישנים, חדשים, חגיגת יום הולדת משפחתית וכמובן(!) ... שופינג. אחד המקומות המרכזיים בהם אספתי שלל היה "קאלה". קניתי את השמלה הבאה:


פאייטים! בנוסף, השמלה הזאת כל כך קטנטנה, שהרגשתי שהיא ממש מחכה לי. בכלל, כל פעם שאני רואה משהו במידה XS אני מרגישה שהשם שלי כתוב עליו. אולי זה שריד מהימים שהייתי באמת קטנטונת ובגדים רבים הייתי צריכה להצר. או גם, למיטב זכרוני בתחילת ימיה של רשת זארה בארץ, המידות הקטנות לא היו שכיחות כל כך ולרוב המידה הכי קטנה היתה M. (אם כי, אני תמיד נוהגת להתבדח שבזארה יש שלושה סוגי מדיום: מדיום שהוא בעצם לארג', מדיום שהוא סמול ומדיום שהוא באמת מדיום...). אז השמלה הזו נראתה לי מצויינת - פאייטים למעלה, בד אוורירי בגימור בלון למטה והתאמה מושלמת לגוף, שזה הכי חשוב. ונעבור הלאה, מצאתי גם שמלה מ-ד-ה-י-מ-ה שאלבש לחתונה של חברה בעוד כשלושה שבועות. כמה מהאנשים שקוראים את הבלוג יהיו בחתונה אז לא בא לי לחשוף עדיין את המראה אבל אתן לכם רמז קטן מהשמלה:


הבד מימין הוא חלקה התחתון של השמלה והבד משמאל, המשובץ במיני פאייטים קטנטנים הוא בחלק העליון. מדובר בשמלה קצרה, טיפה מעל הברך בגווני טורקיז ירקרק שכאלה. כשמדדתי אותה עוד שתי בנות שהיו בחנות אמרו שהצבע ממש יפה לי (מסתבר שכן.. זה צבע לא כל כך צפוי ואין לי שום דבר אחר במלתחה בצבע הזה), אז זה בכלל סגר את העיסקה.. אני מתכוונת לשלב את השמלה עם גרביונים מגניבים שרכשתי ב-American Apparel וליצור טוטאל לוק מעניין - משהו קצת מעבר לקונספט ה"שמלה + נעלי עקב" השגרתיים. מבטיחה לצלם לפני לכתי לחתונה, ואז תוכלו לראות על מה מדובר. מה שבעיקר אני אוהבת בשמלה הוא העובדה שהיא אקלקטית, מעניינת ולא שגרתית לחלוטין, ועם זאת מתאימה לי בדיוק ומחמיאה לנתונים. זה שילוב שלא קל למצוא. בעבר נטיתי לכיוון האקלקטי, מגניבי, מיוחדג'.. אבל אני חייבת לציין שלפעמים הבחירות שעשיתי היו מעט מוטעות ונעשו עם יותר דגש על הבגד מאשר על איך נראה הלובש (הלובשת) בתוכו. אגב, דוגמא מצויינת לדבר כזה נמצאת בתמונה הבאה:

התמונה לקוחה מ-Style.com

התמונה הזאת שמורה אצלי כבר כמה חודשים, מחכה להשתלב באחד הפוסטים. אז הנה הגיע הרגע. מרי קייט אולסן בשמלת וינטג' של מיסוני. שאפו על הווינטג' מיסוני ושמלה בהחלט לא שגרתית. אבל... את נראית נורא בתוכה! דבר ראשון, שמלת מקסי למי שבקושי מגרדת את המטר ושישים ס"מ?? מה פתאום!!? והשרוולים הענקיים והרחבים? הידיים הקטנות שלה טובעות בתוכן.

תראו איזה מראה מזעזע של היד בתוך השרוול הענק. כל הלוק צועק: שיחקתי בארון בגדים של אמא וזה מה שמצאתי... אגב, אני לא בטוחה אפילו שדוגמנית סופר גבוהה וגבעולית תיראה טוב בשמלה הזאת, היא מאוד בעייתית. מרי קייט, אני נאלצת להוציא לך כרטיס אדום! אבל הכל מאהבה... שלא תבינו לא נכון, אני מתה על התאומות אולסן, ואני אפילו מרגישה קצת דמיון אליהן, בעיקר בנושא מימדי הגוף (חשבון הבנק, לצערי, קצת פחות דומה). תמונה כגון הנ"ל גורמת לי לחייך בשעשוע:

אשלי אולסן ודוגמנית העל קרולינה קורקובה באירוע ה-CFDA Awards. אשלי אמנם נועלת נעלי עקב סופר מגביהות אך כך גם קורקובה, מה שאומר שפער הגבהים ביניהן נשמר. חמוד... מזל שאני לא צריכה להסתובב ליד דוגמניות על, קצת מלחיץ... ואפרופו התמונה הזו, מה דעתכם על מלבושיה של החצי השני לבית אולסן?

היו הרבה ביקורות לכאן ולכאן וקטילות על האאוטפיט. אני חושבת שהוא בכלל לא נורא. היא נראית די חמודה. וגם ז'קט קצר, שלא עובר את אורך המותן מחמיא לנמוכות. זה בהחלט "טוטאל לוק" מתוקתק ומאיזשהיא סיבה היא מזכירה את ציור ה"חלילן הקטן" של מאנה:

Manet, Le Fifre, 1866
אולי זה בגלל ה"תחפושתיות", אולי הז'קט הקצר, אולי הלימודים שלי... בכל מקרה היא נראית מתוקה. היא לא לובשת בגדים מתקתקים או משהו כזה (ווריאציה נשית של טוקסידו גברי זאת לא ההגדרה שלי למתיקות) אך התחושה הסופית מתוקה בעיני - בא לי לצבוט לה את הלחי ... ושוב סחתיין על לקיחת הסיכונים. אתם יכולים לשער שהרוב המכריע של שאר הסלבריטאיות שנכחו בארוע בחרו באופציית השמלה - שבלונית יותר או פחות.

ובלי קשר לנ"ל, כידוע לכם נחתה עלינו (לטובה) עונת החתונות. אני ממש לא מתחתנת בקרוב, ואני מניחה שמי שכן מתחתנת בחודשים אלה כבר מצאה מזמן שמלה. אך האם אתם מכירים את צמד המעצבות העונה לשם "ליכטנשטט" ? מדובר בשתי בוגרות של בצלאל (אמנות וגרפיקה, בהתאמה) בשם שרון דאובה ואפרת ליכטנשטט. הן מעצבות שמלות כלה מקסימות מקסימות לדעתי, שאתם יכולים לראות כאן. כמו כן, ברפרטואר שלהן יש גם שמלות ערב ודברים מדליקים כגון זה:

התמונה לקוחה מהאתר שהוזכר קודם
למי שמתחתנת / מתעניינת, נראה לי שווה הצצה. סוף סוף שמלות כלה סולידיות, אלגנטיות ואציליות (בניגוד למחוכי ג-לית לוי ושות'). אז שיהיה שבת שלום! ומנוחה!

1 comments:

תתחדשי! השמלה השחורה מדליקה מאוד, אני מאמינה שגם השנייה יפה לא פחות...נשמח לראות אותה בפעולה...:)
מעניין אותי לדעת, מה החנויות שאת קונה בהן בדרך כלל, חוץ מזארה ומנגו וכו'..