3/7/08

מה ביקשתי?? רק לבזבז קצת כסף...


* ז'קט קצרצר ומשגע של Mango. טרם נראה במקומותינו.

איזה שבוע היה לי... הלימודים היו מתישים ביותר לכן החלטתי באחד מערבי השבוע הפנויים לעסוק בפעילות הפנאי החביבה עלי: שופינג. אתם יודעים, קצת Retail Therapy – להסתובב בקניון בחנויות האהובות, למצוא פריטים מעניינים ולהשאיר את הלחץ והצרות מחוץ לראש. מסתבר שזה היה יותר קשה ממה שחשבתי. וכמו שזה נראה, עניין ה"מכירות האגרסיביות" נהייה ממש טרנדי לאחרונה. את השיטוט שלי התחלתי בזארה, נמל הבית. כרגיל, הכל היה בהתאם לציפיות, קולקציה חדשה נחתה בהמוניה בחנות והשמחה רבה. בלי יותר מדי מאמץ הצלחתי לאסוף שלושה פריטים חביבים, ועשיתי כמה וכמה רונדלים בחנות בקצב שלי ובכיף, בלי שאף אחד יתעלק עלי – בגלל זה אני אוהבת את זארה, המוכרים שם יודעים את העבודה: לעזור לך כשאתה פונה אליהם, ובשאר הזמן לקפל בגדים בשקט ולא להפריע. (אני מאוד חיובית לגבי זארה, אבל אל חשש, אני לא מקבלת כסף על הפרסום שלהם או משהו כזה [וחבל. ולא צריך כסף, אפשר להמיר את זה לאיזה שמלה או חולצה חינם...] אבל אל תדאגו. בפוסט הזה אפילו זארה לא תצא טלית שכולה תכלת !!!). מנקודה זו והלאה ב"סיבוב התמים שלי בקניון" העניינים התחילו להידרדר. נכנסתי לחנות האקססוריז "דיוה" ומהרגע הראשון המוכרת לא הפסיקה לאכול לי את הראש. נכנסתי למצב של מגננה והתחלתי להתקדם לעבר היציאה. גם כשכבר הייתי מחוץ לשטח החנות, בחוף מבטחים, והצלחתי להימלט המוכרת רדפה אחרי החוצה עם שרשרת (בערך השרשרת האחרונה שהייתי קונה. גם אם היו משלמים לי לא הייתי עונדת כזאת שרשרת) וצעקה לעברי: "איך את לא מתלהבת מהשרשרת המ-א-מ-מ-ת הזאת?" מילמלתי: "באמת מפתיע, אה?" וברחתי משם כל עוד נפשי בי. התחנה הבאה היתה מנגו, שם קיוויתי להריח קצת ניחוחות מוכרים של קונפקציית אופנה ספרדית חובקת עולם. במנגו נתקלתי בזן הגרוע ביותר של מוכר הבגדים. הוא היה מהמוכרים המעצבנים האלה שעל כל פריט שנגעתי בו אמר: "זה טופ מהמם. הוא יושב על הגוף מדהים". אני שונאת שאומרים טופ... הוא לא הרפה ממני וממש רדף אחרי והכריח אותי לראות טי-שרטים (אני לא לובשת טי שרטים בכלל..) ואמר: "אם את מחפשת טי, אז זה הכי אין". וואו, מזל שהוא היה בחנות, אחרת לא הייתי יודעת מה הולך היום... בכלל, אני חייבת לציין שישנה מגמת הידרדרות כללית במנגו. גם הבגדים לא משהו, וגם נראה לי שלאחרונה המוכרים עברו לעבוד על עמלות (כנראה בגלל הפסדים של החברה) והם הכי מציקים ב-ע-ו-ל-ם. אני מבקשת לפנות מעל במה זו לאריק בן-זינו היקר, מנכ"ל מנגו בישראל: יקירי, גישת המכירה הזאת רק פוגעת בכם פגיעה אנושה. בתור מי שהקפידה לקנות במנגו וזארה ביחס של 1:1, בשנה האחרונה מספר פריטי מנגו שרכשתי קטן בהרבה ממספר פריטי זארה. תפסיקו להתעלק על הלקוחות ולנסות לאנוס אותם. ככה לא מוכרים, רק מבריחים מהחנות... ואגב זארה, אני חייבת להוציא גם להם כרטיס אדום קטן. מצטערת, למען ההגינות... (אני ממש מרגישה לא נעים, כאילו אני מלבינה את פני בן זוגי ברבים או משהו כזה). אז ככה – דבר חיובי ומדהים בזארה (ועל זה נכתבו כתבות בוול סטריט ג'ורנל וגם מאמרים במנהל עסקים) הוא קיצור הזמן משולחן השרטוט לחנות. זארה באמת שוברת את השוק בקטע הזה ולוקח להם שבועיים בלבד (סחתיין!! זה הרגע למחוא כפיים) מרגע עיצוב הפריט ועד הגעתו למדף בחנות. שבועיים!! זה קצב מהיר והיסטרי ביותר וכמובן פועל לטובת זארה. כמו כן, בזארה כל הזמן מנסים לקצר את פרק הזמן הזה, ובקטע הזה הם מנצחים את המתחרים שלהם ובגדול. אבל, וזה הולך להיות a big but, לפעמים החיפזון מהשטן! התחלתי לשים לב לאחרונה לפגמים בפריטים שבחנות. קודם כל, לפני שבועיים כמעט הוצאתי הון עתק על ז'קט מגניב, וליד הקופה גיליתי שיש בו חור – ליתר דיוק שניים. כנראה שחואן, שארז את הז'קט במכולה בנמל בספרד ממש הזדרז ולא שם לב שהז'קט נשרט. הלו! אח שלי, זה פשתן, קצת זהירות בבקשה. ועוד פאדיחה של זארה, ראיתי היום זוג סנדלים חביב שרציתי לרכוש על מנת לעשות סיפתח לעונת הקיץ. מסתבר שבמידה 37 היתה רק נעל אחת! בכל החנות וגם במחסנים. מה נסגר איתכם??? נעליים באות בזוג. הלו... כנראה שמהירות היתר הזאת של זארה מתחילה לתת את אותותיה, ולא לטובה. בקיצור, המסע בקניון היה די מלחיץ ולא ממש פורה. מה בסך הכל הבת-אדם רוצה, ללכת לקניון ולבזבז את הכסף שהרוויחה בזיעת אפה. אז למה, חברות אופנה יקרות ומוכרים יקרים, אתם לא נותנים לה לעשות את זה??

ועוד כמה עניינים לפני סיום:

1. סוף סוף, הסדרה האמריקאית שכה חיכיתי לה מגיעה למרקעינו. כבר התחלתי לברר על אמצעים פיראטיים להשגת העונה הראשונה שכבר שודרה בארה"ב, אבל השבוע התגלה לי שאין צורך להתאמץ. הסדרה האמריקאית Gossip Girl תתחיל להיות משודרת החל משבוע הבא בהוט, תחת השם העברי ההזוי "אחת שיודעת". לפי מה שהבנתי זאת גירסה עכשווית וטיינאיג'רית של סקס והעיר הגדולה. מדובר על חבורת בני נוער ריצ'י ריצ'יים באפר איסט סייד בניו יורק ומעלליהם. מה שאני מצפה לו בעיקר בסדרה זה הרבה אופנה מעניינת ונקווה שזה יענה על ציפיותיי. אז רשמו לעצמכם בלו"ז - יום רביעי ב-22:00 באקסטרא הוט (למי שאין הוט, השיגו במהרה חברים שיקליטו לכם...).

* Gossip Girl - עוד יום שופינג מהנה בניו יורק עם כרטיס האשראי של אבא...

2. יש סיכוי לשלום במזרח התיכון!! אני יודעת שבימינו, ובייחוד בימים האחרונים זה נשמע נאיבי, פשטני וילדותי להגיד את זה, אבל אחרי שגיליתי את הבלוג החמוד Confashions (אחלה שם!!) של בחורה מכווית מסתבר שלנו ולשכנינו יש תחומי עניין משותפים. אתם מוזמנים לגלוש ולהינות..

3. עוד אתר מעניין שגיליתי הוא Wear Palettes. הם לוקחים שם תמונות מה-Sartorialist ומפרקים את האאוטפיט של כל מצולם לגוונים שממנו הוא מורכב. מומלץ למאותגרים בנושא התאמת צבעים וגם למי שרוצה לשאוב השראה.

סופ"ש נעים!

3 comments:

אז ככה: חברה שלי שעבדה במנגו לפני מליון (אולי שמונה שנים בעצם) שנה אמרה כבר אז שעובדים על עמלות, אז זה לא חדש. גם ההתדרדרות שלהם לא חדשה. אם לפני עשר שנים רציתי לחמוס את כל החנות, כבר לפני שש שנים היציאות הביזאריות שלהם התעלו על עצמם ומאז לפני שנתיים כשהמחירים נעשו פסיכיים לא פחות מהעיצובים נטשתי בצער את מנגו.

כן כן, משהו שם לא מתקתק טוב בכלל. וחבל כי לטעמי הם תופרים יותר טוב מזארה ויש להם תשומת לב רבה יותר לפרטים. נחמד לשמוע את פריט המידע על העמלות שמאשש את טענתי אבל מצד שני - זה לא נחמד כי אנו כקונים מוטרדים ומתבאסים. בינתיים נשקיע את כספנו במקום אחר...